טיפולי חניכיים

הגורמים למחלות החניכיים

החיידקים המצויים בחלל הפה בשילוב עם הרוק ושאריות המזון יוצרים שכבה שקופה על גבי השיניים הנקראת בשם המקצועי "פלאק דנטאלי" שפירושו רובד חיידקים. כאשר שכבת החיידקים אינה מוסרת באופן ראוי באמצעות צחצוח, היא גורמת להופעה של דלקת חניכיים.
עם הזמן הרובד מסתייד לאבנית וככל שהדלקת מתקדמת נוצר "כיס חניכיים" בין החניכיים והשן התמלא גם הוא ברובד ובאבנית תת חניכית, אותה קשה להסיר וככל שהתהליך הדלקתי נמשך מתחילה גם ספיגה של העצם סביב השיניים. ספיגת העצם גורמת לניידות שיניים, הפרעה אסטתית ואף לאובדן שיניים.

סיבות נוספות לדלקת חניכיים:

• נטייה גנטית – גנטיקה משפיעה על מצב החניכיים ועל הסיכויים לפתח דלקות חניכיים ועל חומרתן
• עישון – למעשנים יש סיכוי גבוה יותר לפתח מחלות חניכיים
• סכרת – לחולים סכרתיים לא מאוזנים סיכוי גבוה יותר לפתח מחלת חניכיים
• שינויים הורמונאליים אצל נערות עלולים לגרום להתפתחות דלקת חניכיים

סימני האזהרה

מחלות החניכיים אינן גורמות בדרך כלל לכאבים ואינן תוקפות את כל השיניים באופן זהה, לכן חשוב לשים לב לסימנים המעידים על המחלה.
חניכיים בריאים הם חניכיים בצבע ורוד ללא נפיחות וללא דימום בעת צחצוח. חניכיים אדומים או נפוחים אשר מביאים לדימום בעת צחצוח שיניים, בעת מגע עדין או דימום ספונטני, כאבים בלעיסה, שיניים מתנדנדות או נושרות וריח רע מהפה חייבים להדליק נורה אדומה, ייתכן ואתם סובלים ממחלת חניכיים.

סוגים שונים של מחלות חניכיים

מחלת חניכיים כרונית
מחלת חניכיים כרונית מאופיינת בשלוש דרגות.
הדרגה הקלה היא דלקת של הרקמות הרכות של החניכיים ללא אובדן עצם. הסימנים הראשונים הם דימום בצחצוח, אדמומיות ונפיחות בחניכיים. הדלקת תיעלם לאחר טיפול – סילוק גורמי המחלה, רובד האבנית, צחצוח ושמירה קפדנית על היגיינת הפה.
דלקת חניכיים בינונית פוגעת ברקמות התומכות בשיניים וגורמת לאובדן עצם קל עד בינוני. חוסר טיפול בדלקת בשלביה הראשונים עלול להאיץ את המחלה ולגרום לנזק רב ובלתי הפיך ולאובדן שיניים. הטיפול הראשוני בדלקת הוא שמרני: הסרת האבנית והקצעת שורשים, הקפדה על היגיינה וצחצוח. אם לאחר תקופת ריפוי עדיין ישנם סימני דלקת ייתכן צורך לבצע גם טיפול חניכיים כירורגי (ניתוח חניכיים).
במקרה של דלקת חניכיים מתקדמת ספיגת העצם היא משמעותית יותר, דבר הגורם לתזוזת שיניים, לפתיחת מרווחים בין השיניים ולניידות שיניים. במקרים אלו בד"כ יש צורך לעבור טיפול חניכיים כירורגי (ניתוח חניכיים).
מחלת חניכיים אגרסיבית
מחלת חניכיים אגרסיבית היא מחלה המופיעה בד"כ באנשים צעירים ומאופיינת בהרס מהיר של העצם, ניידות שיניים ואובדן שיניים בגיל צעיר. קיימים 2 סוגים של מחלה אגרסיבית, מקומית ומפושטת. מחלה מקומית תוקפת את השיניים הטוחנות הראשונות והחותכות וסימני המחלה הראשונים מופיעים בד"כ סביב גיל ההתבגרות. מחלה מפושטת תוקפת את כל השיניים. אבחון מוקדם וטיפול מתאים חיוניים לעצירה או האטה של התקדמות המחלה.

הטיפול

לאחר קביעת האבחנה מתחיל הטיפול במחלת החניכיים. טיפול חניכיים ראשוני כולל הדרכה להרגלי היגיינה נכונים, הסרת רובד ואבנית והקצעות שורשים, עקירה של שיניים אבודות והחלפה של שחזורים לקויים. לאחר תקופת ריפוי של 4-8 שבועות מבצעים בדיקה נוספת למצב החניכיים (הערכה מחדש) ובודקים אם יש צורך בטיפול נוסף. במקרים של מחלה חמורה שבהם עדיין נותרו כיסי חניכיים לאחר הטיפול הראשוני יש צורך לבצע גם טיפול חניכיים כירורגי (ניתוחי חניכיים). בחלק מהמקרים ניתן לבצע ניתוחים רגנרטיביים – ניתוחים המשלבים גם השתלת עצם ו/או חלבון שמטרתם לשחזר את העצם שנספגה סביב השיניים. לאחר סיום שלב זה של הטיפול מתחיל שלב התחזוקה – פגישות סדירות אצל השיננית שמטרתם לשמור על בריאות החניכיים ועל תוצאות הטיפול לאורך זמן.

סיכונים

העדר טיפול במחלת חניכיים יביא לניידות שיניים, פתיחת מרווחים בין השיניים ולאובדן שיניים. בנוסף, כיום מצטבר יותר ויותר מידע רפואי המעיד על סיכון בריאותי כללי כתוצאה מהתמודדות מתמדת של הגוף עם דלקת שאיננה מטופלת. לנשים בהריון יש סיכון מודבר ללידה מוקדמת, או לידה של עובר במשקל נמוך, קיים סיכון מוגבר לארועי לב ומחלות לב, סיכון מוגבר לשב"ץ מוחי וסיכון מוגבר למחלות ריאה.