לעיתים קרובות רגישות לחום וקור נובעת מנסיגת חניכיים וחשיפת שורש השן. השורש החשוף באזור צוואר השן לעיתים רגיש מאוד לקור וחום. ניתן לנסות להשתמש במשחות המיועדות לטיפול בשיניים רגישות. במידה והטיפול השמרני לא עוזר ניתן לשקול טיפול כירורגי לכיסוי פני שטח השורש החשוף.

הקפדה על היגיינה אוראלית היא המפתח לשמירה על משנן בריא וחניכיים בריאים. יש לצחצח שיניים פעמיים ביום, 2 דקות כל פעם, יש להשתמש במברשת בעלת ראש בגודל מתאים למטופל, ועם סיבים רכים. בנוסף יש להשתמש באמצעי לניקוי בין השיניים כדוגמת חוט דנטלי או מברשות אינטרדנטליות. ניתן להשתמש גם במי פה.

ריח רע מהפה הוא אחד הסימפטומים למחלת חניכיים. מקור הריח בחיידקים הנמצאים בכיסי החניכיים המפרישים תרכובות גפרתיות נדיפות. יש להקפיד יותר על צחצוח, ניקוי בין השיניים ואף צחצוח הלשון. כמוכן מומלץ לפנות לבדיקה אצל רופא חניכיים.

מחלת חניכיים שאיננה מטופלת גורמת לכך שאין עצירה של התהליך הדלקתי שמביא לספיגת עצם האוחזת את השיניים בלסת. ככל שהעצם ממשיכה להיספג תופיע בהתחלה ניידות שיניים ולבסוף גם נשירת שיניים.

מלבד הנזקים הבריאותיים הכלליים מחלת חניכיים תתקדם מהר יותר במעשנים ותביא ליותר אובד שיניים בהשוואה ללא מעשנים. כמוכן עישון משפיע לרעה בכל שלב בטיפול – התגובה לטיפול הראשוני (הקצעת שורשים) פחות טובה במעשנים, התגובה לטיפולים כירורגיים פחות טובה במעשנים, יש יותר כישלונות של השתלות עצם ושתלים במעשנים ויותר חזרה של המחלה.

שן חסרה יכולה להוביל למצב שבו השיניים הסמוכות לשן החסרה יקבלו הטיה לכיוון הרווח והשן בלסת הנגדית תעבור בקיעת יתר. מצב זה יכול להביא להפרעות סגריות.

ניתן לטפל בשן חסרה ע"י גשר או שתל. שתל זה למעשה בורג עשוי טיטניום המוחדר לעצם הלסת ולאחר מכן ניתן לבנות עליו כתר מחרסינה. גשר זה למעשה 3 כתרים מחוברים, 2 כתרים נשענים על שיניים הסמוכות למרווח של השן החסרה וכתר אחד נמצא "באוויר". על מנת להתקין גשר יש להשחיז את השיניים הסמוכות לאזור השן החסרה. היתרון העיקרי של שתל על פני גשר הוא שלא פוגעים בכלל בשיניים סמוכות.

תהליך קלאסי של השלתה מורכב ממס' שלבים-
– שלב התכנון, בדיקה קלינית ורנטגנית, בדיקה של ריריות חלל הפה, מצב העצם והשיניים. על מנת לשפר משמעותית את אחוזי ההצלחה אין להתחיל בתהליך ההשתלות כל עוד יש מוקדים של דלקת פעילה בפה.
– השתלה – פעולה שבה מוחדר השתל לתוך עצם הלסת. לאחר החדרת השתל יש להמתין מספר חודשים עד לקליטה שלו – העצם גדלה לתוך התבריגים של השתל והם נהיים כגוף אחד.
– חשיפה – לאחר תקופה של כ- 3-6 חודשים חושפים את פתח השתל ומרכיבים עליו כיפת ריפוי שמטרתה למנוע סגירה מחדש של החניכיים על גבי השתל.
– שיקום – הרכבה של כתר חרסינה ע"ג השתל.
ישנם מצבים שבהם ניתן לבצע מספר שלבים בו זמנית – "שיניים ביום אחד", אולם לא כל מקרה מתאים לכך וע"מ להימנע מכישלונות יש לבחור את המקרים המתאימים לכך בלבד.

סיכויי ההצלחה של שתלים טובים מאוד ועומדים על כ- 90% ל- 10 שנים. אולם, ישנם מקרים שבהם שתלים לא נקלטים או שמתפתחת דלקת סביב השתלים לאחר קליטתם. גורמי הסיכון העיקריים לכישלון הם – סכרת לא מאוזנת, עישון ומחלת חניכיים לא מטופלת.

כיס חניכיים הוא המרווח שנותר בין החניכיים והשן שבתוכו נמצאים החיידקים שמחוללים את מחלת החניכים. כאשר יש דלקת בחניכיים יש בצקת ונפיחות של החניכיים, יחד עם ספיגה של העצם נוצר כיס חניכיים. ככל שהכיס עמוק יותר קשה יותר לנקות אותו.